יום צילום הזוי

אתמול חוויתי אחת ההפקות הכי הזויות מאז ומעולם.

היום התחיל הפוך. בעצם, יותר נכון להגיד שהוא התחיל ערב קודם, כשהמפיקה התקשרה אלי ואמרה: "תקשיבי, יש בעיה עם הרכבים. צריך לדחות את ההפקה לשעה 12 בצהריים." כבר אז כמעט נפלתי. צילום חוץ בצהריים – מה אני הולכת לעשות עם השמש הקיצית והקונטרסטית שלנו בישראל?! אבל מה לעשות, אילוצים יש תמיד והרבה, והעיקר הזרימה. אז התלוננתי, אבל קיבלתי את הדין.

ב-6:00 קמתי לקולו הנחוש של התרנגול הביתי החמוד שלנו ("אימא קומה!"). קמתי רעננה! בכל זאת מתחילים איפור ושיער בסטודיו בשעה 9:30 ולא 6:00 כמו שאני, המזוכיסטית, תכננתי מראש.

בדרך לגן ברח לילד פיפי על כיסא הבטיחות באוטו, בסטודיו שברתי כוס, וזו רק ההתחלה-לה-לה.

האוכל הגיע בזמן ואפילו הקדים. מזל, כי הייתי רעבה. המאפרת/מעצבת שיער (דיטי מסוכנות סולו) כבר פרשה על השידה את הדברים. הסטייליסטית (לימור ריחנה) התאימה לוקים. חשבתי שזהו, היו כמה צרות ויצאנו לדרך. אבל אז חשכו עינינו: הדוגמנית לא במידה שאמרו לנו. יש לה חזה, למרות שהפעם (מבטיחה שחד פעמי) היינו צריכים בחורה שטוחה.

מה עושים? בגדים "מפוצצים" זה מתאים לפרסומת לדיאטה אבל לא לאופנה.

הזעקנו את הלקוחה והחלטנו שני דברים: להזמין עוד דוגמנית ולהביא לדוגמנית הנוכחית בגדים חדשים. אז מזניקים עוד דוגמנית (לקח לה שעתיים וחצי להגיע לסטודיו), ולימור הסטייליסטית טסה לאסוף בגדים חדשים עבור הדוגמנית שמחכה בסטודיו. לא יאומן! השעון ממשיך לתקתק, הזמן לנזול, והשמש עולה ועולה.

הפקה שחשבנו שתתחיל ב-10:30 התחילה ב-13:00! ואלוהים - איזו שמש חזקה הוא נתן לנו אתמול, ללא טיפת רחמים/עננים.

כן, התחלנו בשעה 13:00 הפקה מסחרית שהייתה אמורה להתחיל בשעה 6:00 בבוקר. מהרגע שהתחלנו לצלם לא נשמתי, פשוט תקתקנו עבודה. איזה מזל שהיה צוות מקצועי כזה. כולם חיכו בסבלנות והתלונות הפכו לבדיחות.

ולסיום, היינו אנחנו צריכים להחזיר את הרכבים לפתח תקווה, עד השעה 18:00.

הינו מסטולים מחום ולחץ זמן. אבל השורה התחתונה: עמדנו במשימה בהצלחה.

תודה לכם צוות מקסים, שפשוט הפך יום עם פוטנציאל סיוטי לחוויה. אמנם הזויה, אבל בסופה חיבוקים J.

ענבר- מ"פנאי פלוס" האימא של ההפקה, שעשתה ודאגה לכל פיפס.

דיטי- איפור שיער מ"סולו " , על המקצועיות הפרפקציוניסטיות והקלילות.

לימור ריחנה- סטילינג, על הראש הגדול, הטעם הנפלא והחיוכים.