בדרך שלי לסטודיו יש פינת רחוב ובה יושבים אנשים ומחכים. וזה מרתק.אני מזדהה איתם. מי לא מכיר את המקום הזה? מי לא מחכה?
אז החלטתי להתחיל לצלם ולחפש מה מעניין אותי בזה. אני מאוד לא רוצה ליפול לתוך קלישאות עיתונאיות. זה לא שאני לא מעריכה צילום עיתונאי, נהפוך הוא, אבל זה לא התחום שלי.
אני רוצה להעביר תחושה. אני רוצה לנכס את הזמן הזה שהם מחכים, ואת החלומות שלהם, לעצמי. אני רוצה לחכות יחד איתם. אני מחכה יחד איתם. אני רוצה שהם יפסיקו לחכות.
האם כדי להפסיק לחכות צריך לחכות?
אז יצאתי לצלם, והאמת שהחכה שלי עוד לא תפסה שום דבר מעניין. אבל היא ממשיכה לחכות.
בשיחה הבוקר עם חברה צלמת ג'ני ברסט שיתפתי אותה בלבטים והיא הציעה הצעה מעניינת, ללכת ולצלם סטופ מואשן. אני כמובן אבדוק את זה, זה ממש מלהיב אותי.
אאז כמעט קשה לי לחכות ליום שקבעתי, כדי ללכת לצלם בפינה בה מחכים.
אשמח לשמוע את דעתכם או בשיתוף פה בבלוג.
או אלי לאימייל: efratsb@gmail.com
וכמובן אשמח לארח אותכם באתר שלי: www.shalita-bondy.com
שיהיה לכולנו יום מקסים, בו לא נחכה יותר מידי.
אפרת שליטא בונדי
צלמת
050-3366786
