יאיר לוטן,

-          

כשהכול משתבש זה לא נעים אבל מסתבר שמכול צרה אפשר לצאת לצמוח ולגדול. הכול התחיל משער למגזין לגבר של לאישה, שהייתי צריכה לצלם עם גבר נאה, שחקן ידוע ומוכר. הכנו את הסט, אפילו מצאתי ערמה של ספרים ישנים שיתאימו בדיוק לסט- ברחוב. קיבלנו טפט במיוחד לצילומים מגולדשטיין ורהיטים מעץ כבד דרך יחסי ציבור. הכל היה מוכן, אני כבר הייתי בסטודיו המאפרת הייתה בדרך, ואז טלפון- השחקן על טריפ אין את מי לצלם....

העורכת אילת שני כמעט התעלפה מה עושים, אין שער והגיליון צריך להיסגר. מהר מהר ובמזל היא הצליחה לסגור את יאיר לוטן שהיה באותו זמן בחופשת מולדת.

יאיר הגיע לסטודיו. היה מרגש ומשמח לפגוש אותו.

אבל פה שום דבר לא נגמר עדין.

יאיר והסטיליסט לא הצליחו לתקשר על אותו גל. כל שניה יאיר איים ללכת מהסט ומהצד השני הסטייליסט מאיים. ואני בניהם מנסה לפשר. צעקות וצרחות עד להוליווד....

טוב הפינה נסגרה ואנחנו ממשיכים- באים לרחוץ לו שיער כי יש עליו ג'ל, הספר לא דאג לחומרי שטיפה והחליט להשתמש בסבון כלים. התגובה לא אחרה להגיע, וכמעט היו מכות אצלי בסטודיו.... הצלחתי להרגיע אותו בדרכים שונות ומפותלות. וסוף סוף הגענו לסט. בסט כבר הכול זרם והיה כיף. יצאה החוצה ביישנות נעימה ועוצמה גברית. והכל בדמוי חדר עבודה חם ונעים שכבר לא קיים בשום  מקום כי הוא פורק כמה שעות אחרי הצילום.

- אקי אבני

את הצילום הזמינו ממגזין "לאישה", למגזין "לגבר" שנמצא בצדו ההפוך של המגזין.

הרעיון היה לקחת את הגבריות שלו ולהעצים אותה. בחרנו מקור השראה של פילם נואר – סגנון קולנועי שהתאפיין בצילום מאוד קונטרסטי, עם המון משחקים של אור וצל. לצורך הצילומים הבאנו, מעבר לסטיילינג של הבגדים, גם חפצים שונים שייתנו את האווירה. בנוסף, השתמשנו באביזרים שקיימים בסטודיו שלי, כמו מכונת כתיבה ישנה, ארון מתכת שעומד בד"כ בשירותים וכו'.

מכיוון שאקי לא הכיר אותי לפני, הוא ביקש לראות תיק עבודות. לאחר שראה אותו אמר שאין בעיה ויאללה צילומים. התכנסנו בסטודיו צוות נאה של מאפרת שיער סטיילינג- ליטל מעוז ואנוכי- צלמת.

בהתחלה לא היה פשוט. כמובן שאני התרגשתי, בכל זאת שחקן מוכר ומוארך. ובנוסף, שחקנים לא רגילים להצטלם צילום סטילס. זה קפוא, ואין מקום ליותר מידי תזוזה. הם רגילים לצילום שיש בו תנועה לטלוויזיה או לקולנוע. צילום סטילס מבקש מהשחקן להוציא את הדמות דרך העיניים בעזרת המחשבות. פחות מעשים וכמובן שללא מילים. אם כי תוך כדי צילום מדברים המון. צוחקים ומספרים על החיים.

בסוף הצילומים נפרדנו בחיבוק ונשיקה. והוא הזמין אותנו לבקר אותו כשנהיה בסביבה.

לכבוד הגשם שהופיע

ישראל, עוד רגע פסח. כבר אביב אמיתי, ויש המון ימים ממש חמים. אבל ברור שאלוהים אוהב לפעמים להשתעשע, ובעיקר כשיש לי ימי צילום.

קבענו צילום לקל גב. המון תיקים, אוהלים, ציוד קמפינג ובכלל. כמובן שהכול היה בלחץ היסטרי, כשהדד-ליין הוא: "אתמול...."

הדבר הראשון שהיינו צריכים הוא רעיון – איפה לצלם? איפה נמצא לוקיישן מעניין, נוח וזמין מהיום למחר. לענבר המקסימה, הייתה הברקה – הספארי. הרמנו טלפונים, דיברנו עם כל מי שרק צריך והכל נסגר מצוין. רק סימן שאלה אחד נשאר תלוי מעל הראש: בתחזית כתוב שיהיה גשם... אבל מי מאמין?! בארץ שלנו גשם? נו באמת.

כמו שכבר הבנתם, אני מחבבת שעות מוקדמות ולכן כולם התייצבו בספארי ב-6:00. כבר בערב לפני שמעתי את הסנוניות הראשונות – רעמים מתגלגלים בהוד והדר. בלילה כבר לא יכולתי להתעלם: ירד גשם זלעפות, לא היה אפילו רגע של הפוגה. אבל שמרתי על אופטימיות. התעוררתי ב-5:00 בבוקר. יהונתן כמובן מרגיש שיש חגיגה וגם הוא מתעורר. למה לא, אם אפשר להצטרף בשירים וריקודים?

כשיצאתי החוצה, כבר לא היה ספק: הארץ, ובעיקר ת"א, מוצפת במים והשמיים אפורים. אבל אנחנו עדיין אופטימיים. שעה 6:30 המאפרת ומעצבת השיער כבר שקדו על אומנותם, ואני, הלקוח, הסטייליסטית והמפיקה שקועים בטלפונים: אי אפשר לפרוש את הציוד היקר על הבוץ... בטח יתייבש... אוף שוב מתחיל הגשם... הי, הפסיק! כך אנחנו מתדיינים ובינתיים הזמן עובר. אפילו החיות בספארי לא מציצות החוצה.

גמרנו איפור-שיער, אז מה עושים?! אתם לא מאמינים, מקפלים הכול ונוסעים, דרך הפקקים של הבוקר, בחזרה לסטודיו שלי. מהר מהר מעלים את הציוד. כמובן שעכשיו השמש התחרטה, יצאה החוצה וחייכה אל העולם. מאוחר מדי: רקע לבן נפרש, תאורה מתאימה מוקמת...

הולכים על השתלות. כשאין ברירה והכול צריך לרדת לדפוס בעוד יומיים, חותכים בבשר החי.

אז עיצבנו לנו סצנות מדליקות של קמפינג מפנק באמצע הסטודיו הבוהק. דמיינו ציפורים ומפלים. ובסך הכל היה ממש כיף, ויבש!

למחרת הצילומים כבר ישבו על שולחן המנתחים ( הגרפיקאים ) והם חתכו והדביקו, שיפצו והזיזו.

יצאה הפקה אביבית ומקסימה, כמו שציפינו, פסח יבש עם מזג אוויר מושלם.

לחיי הפוטושופ, המצאה גאונית ומצילת נפשות.

לאתר הבית- www.shalita-bondy.com