יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

ג'ני בלום




וואו! להשיג את המפיקה, שאמורה לתאם את הצילומים זה היה כמו לנסות להשיג את ראש הממשלה! בזמן שהוא בפסגה עם אובמה! בכל פעם שכבר הצלחתי לתפוס אותה, והיא אשכרה ענתה לי, לא הספקתי להגיד "שלום, אני...", והיא כבר היתה אומרת "רגע" ומעבירה אותי לממתינה. ואז חוזרת אלי, ובלי לשמוע מי אני ומה, הייתה מודיעה לי שהיא לא יכולה עכשיו לדבר, ושאתקשר יותר מאוחר... וכך חוזר חלילה.
עד שנמאס לי, ובפעם הבאה שהץמזל מזלי והיא ענתה, יריתי במהירות "אני מלאישה!"
שמעתי חיוך נשפך מהצד השני, כוחות הטורבו נרגעו, והיא פינתה שנייה כדי לתאם איתי את צילום הפורטרט של ג'ני בלום.
הצילום תואם 'תוך כדי' ו-'בין' ל'בין'. אני אמורה לצלם אותה  בזמן השידור, ואין לה יותר מדי זמן להשאר אחרי התוכנית, היא חייבת לרוץ, כך שהכל בלחץ. אני שונאת להיות בין הפטיש לסדן - ותמיד בסוף הצלם אשם אם הצילום הוא לא טיפ טופ. אז התקשרתי לנתי המקסימה, המפיקה של לאישה, ואמרתי באסרטיביות: "תיאמו לי את הצילומים תוך כדי שידור, אשתדל לעשות את המקסימום אבל אני לא בטוחה שג'ני בלום תהיה מספיק פנויה ורגועה כדי לתת לי לצלם כמו שצריך. ובטוח שלא יודעת אם אצליח להוציא צילום מעניין. קחי בחשבון!" הדבר הכי חשוב ביחסי עבודה זה שקיפות, ולידע את הלקוח מה אפשר לעשות ומה לא. ואם הוא בוחר בדרך מסויימת למרות שאני מתריעה שזה גבולי ויכול גם להיכשל, אני יודעת שהלקוח יודע ולוקח על עצמו את האחריות.
נתי אמרה שתבדוק ואם יהיה שינוי היא תודיע לי.
לא היה שינוי. נסעתי לאולפנים של 100FM בשעה המיועדת. הופתעתי לגלות תחנה נעימה, נוחה ומרווחת.  ג'ני היתה רגועה ומסבירת פנים והסבירה לנו בדיוק איך ומתי אפשר לאפר ולצלם. היא גם לא לחוצה היום: הבן שלה נמצא בתחנה, כך שהיא לא חייבת לרוץ בסוף השידור. אבן נגולה מעל ליבי, לא אוהבת לעבוד בלחץ.
טיילתי בתחנה, בחרתי לוקיישנים. האחד בתוך האולפן, עם אוזניות ומקרופון. השני על הספה, לידה עומד גרמופון עתיק, וברקע שלט של התחנה. היצבתי את הפלאשים בזמן שג'ני בלום ג'ינגלה בין המאפרת סבטלנה לשידור ד"שים מתוקים של מאזינים, בקולה המלטף. ובדיוק כשנגמרה התוכנית הייתי מוכנה לצילומים.
צילום הפורטרט של ג'ני היה קליל וכיף. היא זרמה אתי ועם המצלמה, והייתה במצב רוח קיצי ומקסים. ולכן הוא לא לקח יותר מחצי שעה. נפרדנו בחיבוק.

תודה לנתי, המפיקה של לאישה.
סבטלנה המאפרת
וג'ני בלום 100FM

אשמח לקבל תגובות, שאלות ומענות פה למטה.

ואשמח לארח אתכם גם באתר שלי:

ושאלות אישיות אלי לאימייל :)

יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

גלית לוי




התקשרתי לטלפון שנתנו לי, ענתה לי בחורה עם קול נעים: "כן מצויין. נפגש."
תיאמנו צילומים בסטודיו שלי, וזה היה כ"כ קל. בלי דרישות, הצבת תנאים, אילוצי לו"ז בלתי אפשריים... הופתעתי, עד שכמה דקות לפני הצילומים פתאום עברה לי מחשבה, אולי אני בכלל לא אמורה לצלם את גלית לוי המעצבת? אולי זו סתם גלית לוי אחרת... אבל בדיוק בזמן הגיעה לסטודיו גלית לוי. המעצבת. בג'ינס וגופייה, שקית מלאה נעליים שנקרעה (רצתי לעזור לה), ואיך לא - קולבים עם השמלות שלה תלויים על זרועה.
פרשנו את הדברים בסטודיו, והיא התיישבה לאיפור ועיצוב שיער תחת ידיה המוכשרות של בר ברק.
ההפתעה הגדולה ביותר, וגם המתנה הגדולה ביותר, הייתה שהיא פשוט נתנה לנו יד חופשית. אמרה שהיא סומכת עלינו וזורמת.
בר הציעה שנאסוף לה את השיער בצורה רכה. גלית הופתעה, היא אף פעם בחיים לא הצטלמה בשיער אסוף. אבל היא הייתה במצב רוח טוב, ואמרה שאין בעיה, היא מוכנה לנסות. אנחנו מצדנו אמרנו שאם היא לא אוהבת (מה שידענו שלא יקרה) נפרק הכול ונצלם אותה כמו שהיא רגילה תמיד.
לצלם פורטרט של אנשים שרגילים לעמוד מול המצלמה זה גם קשה וגם קל. הם מגיעים עם כל הידע שלהם מצילומים קודמים, איך לעמוד, מה טוב ומה רע. וזה הרבה פעמים מגביל, מכיוון שכל צילום הוא יצירה בפני עצמו, ואם מצולם יושב כמו שישב בצילום הקודם, זה לא מאפשר לדבר חדש לזרום לצילום הנוכחי. ומצד שני, הוא מביא כ"כ הרבה ניסיון, שהופך את הצילום למהיר הרבה יותר.
אז לקחתי את שני הדברים האלה, והתחלתי לעבוד עם גלית. כשראיתי שהיא נתקעת ובורחת לפוזה "רגילה" שלה עצרנו, הראינו רפרנס מצילומים אחרים, והמשכנו.
היא הייתה מלכה.
היא יצאה מלכה.
תודה לגלית לוי מעצבת, ולבר ברק על האיפור והשיער.



לתגובות שאלות ושכאלה אשמח אם תפנו אלי לאימייל:
efratsb@gmail.com


ובכלל בואו לבקר באתר:
www.shalita-bondy.com
 

  גמר חתימה טובה.

אפרת שליטא בונדי
צלמת
050-3366786