הגענו ליום צילום, והנה הם מולנו: צוות חדש וטרי, מנסים לתהות זה על קנקנו של זה. התחלנו טוב: "בוקר טוב, נעים להכיר"... אבל מה אז?צוות חדש זה נפלא כשיש הפקות זורמות, קלות וללא שום בעיות. הפקות פרטיות, ללא לקוח לחוץ ומגבלות כאלה ואחרות. אז יש זמן להכיר, להתבלבל ולפתח שפה משותפת. יש זמן לנסות אם האודם או התסרוקת כן מתאימים לדוגמנים או לא.
לכל הפקה יש את האתגר שלה, אף אחת לא עוברת חלק לגמרי, ואם יש לקוח בסיפור (מגזין או גוף מסחרי) צוות חדש זה סיכון רציני. התקלות יגיעו, ובמקרה הטוב ננסה לעבוד ביחד ולהתגבר עליהן, אבל כצוות חדש עדיין לא פיתחנו שפה משותפת, עדיין לא שייפנו את הפינות. במקרה הפחות טוב, בעיקר בהפקות שיש בהם בעיות רציניות יותר (דוגמנית במחזור למשל) כל אחד ינסה לכסות את התחת שלו, ועושה זאת ע"י משיכת השמיכה לכיוון שלו. ואז כולם עומדים עירומים ועצבניים וההפקה יוצאת בינונית.
שיתוף פעולה זה אופי. יש אנשים שיותר קל להם, חברותיים, מקבלים באהבה הערות/ הארות. אבל יש אנשים עם אגו מפותח שמתקשים להקשיב לחבריהם לצוות, ואז אנחנו בבעיה. לכן היכרות ראשונית היא קריטית. יש דרך לעבוד עם כל אחד ופיתרון לכל תכונה בעייתית, אבל צריך להכיר את האדם מראש כדי לדעת לא להתרסק על קירות מיותרים. יש לי המון סיפורים לכאן ולכאן. לא תמיד מתאפשר לעבוד עם צוות מוכר ואהוב, ואז אני ממליצה לפחות לעשות שיחת טלפון מקדימה, להבין מה הציפיות של כל אחד. והמון רצון טוב ונכונות ביום הצילומים עצמו.אשמח לקרוא מה דעתכם, שתפו פה למטה, בתגובות...
וכמובן קפצו לבקר אותי באתר שלי:
