אנחנו חיים בעידן בו אנחנו לא אוהבים את מה שיש לנו. אנחנו אוהבים את מה שיש לאחרים, ואם "זה שלנו" זה כנראה פגום או שולי.
לכן להצטלם ולצלם זה מפחיד, כמו ללכת על חבל דק בין הרצוי למצוי. מצלמה לא משקרת, היא פשוט לא יודעת איך, שמו לה עדשה כזו וזהו... צילום זה קצת כמו לפגוש מראה שמנציחה את הפגמים, ובמקרים רבים, כשרואים את התוצאה בפעם הראשונה, התגובה המיידית היא "אוף, האף הזה", או "לפני 30 שנה לא היו הטאיירים האלה..." פוטושופ, לעומת זאת, יודע לשקר. הוא פלטה של כלים וצבעים שיכולה לצבוע את המראה באילו צבעים שנבחר, וליישם כל בחירה שנבקש.
באמירה הזו אני שופטת את כל אחד מהכלים, הצילום ופוטושופ, מי לחסד ומי לדין. מי משקר ומי לא, האם מותר לשקר או לא?!
אבל בעצם אני רוצה להגיד שאת שניהם אני אוהבת ובשניהם אני משתמשת, כי למעט צילום לדרכון, למשטרה או לעיתונות, כל צילום הוא פנטזיה. הוא אמור להעביר פרסונה - מי הייתי רוצה להיות. בעזרת המצלמה שלי אני יכולה לבחור, להנציח, לקטוף מהרגע הנתון. בעזרת הפוטושופ אני יכולה לסגנן, לשנות, להפוך לאחר.
אני משתדלת לאהוב את מה שיש לי, את הכלים שקיבלתי בגלגול הזה, אבל יחד איתם אני משתדלת לגדול, להשתנות וללמוד כל הזמן.
בואו לבקר באתר שלי: http://www.shalita-bondy.com/
רוצים לשאול שאלה?! האימייל שלי: efratsb@gmail.com
בא לכם לראות אותי מצלמת?
הינה מאחורי הקלעים: http://www.youtube.com/watch?v=NjhNIpqtALg&context=C211deADOEgsToPDskKQN_KblJ_J6ZzAZCloC7Nl
נתראה בקרוב.
אפרת שליטא בונדי
צלמת
050-3366786
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה