תקופה ארוכה לא יצא לי לצלם שערים ל"לאישה", ועל זה כולם מצטערים. והנה החזרנו עטרה ליושנה והתכנסנו, צוות מנצח, לצילומי השער של אפרת אנזל. צילומי שער זה לא דבר של מה בכך, צריך לג'נגל בין המון רצונות, צרכים, מצבי רוח ואופנות. עבודה של ממש, אבל מאתגרת ומהנה.פתחתי את הבוקר בסטודיו בשעה 10, אחרי קפה הפוך טרי ומפנק בבית. וכרבע שעה אחרי כבר הגיע אפרת. רעבה!!! מזל שהיא הקדימה (כן, קולטים איזו מקצועית?!) ושהסטודיו קרוב לפלורנטין, שכונה שופעת כל טוב. אז היא יצאה לסיבוב, וחזרה עם פיתה ענקית וחיוך. איזה כיף לאלו שחילוף החומרים שלהם פשוט עובד. ותמיד כיף לעבוד עם אנשים שבעים J.
בהדרגה הגיעו אסתריק המאפרת והספר, והתחלנו לעבוד. הטמפרטורות עלו בחדר האיפור/שיער, ואיתן הצחוקים והשיחות האישיות. זה זמן קודש שבו המצולם מתמסר עדיין לא מפוחד מעין המצלמה. כאשר הגיעה הסטייליסטית סיגל גרוס, החגיגה הגיעה לשיאה.
השלב הבא הוא לבחור מה ללבוש, עם מה, איך לשדר את הדבר הכי נכון ואמיתי והכי חשוב – שלאפרת יהיה נוח. שתרגיש סקסית ונשית ושלמה. במערכת ביקשו שיהיה צבעוני, גם הרקע וגם הלבוש, לכבוד הקיץ. אז מדדנו בגד ים, שישב מושלם, וחצאית ושמלה. ההתאמות זרמו והיו יצירתיות ומשמחות. במקביל תליתי את הרקעים, ואחרי עוד סיבוב סיגריות באוויר הפתוח (חוץ ממני, הלא מעשנת) פתחנו בצילומים.
התחלנו בבגד ים צהוב, וזה היה תענוג כמו לאכול גלידת בננה עם שוקולד. אפרת, שיש לה גוף מושלם, פשוט החליקה לתוך הסט כמו דוגמנית אמיתית, למרות שהצהירה מראש שהיא לא רגילה לעמוד מול מצלמת סטילס. משם המשכנו לשילוב צבעים פורח שהיה כ"כ משמח שלא הרגשנו שהזמן עובר. אז הגיעה מהמורה קטנה (בכל יום צילומים יש כאלה – וזו העבודה של הצלם והצוות לצלוח אותה): פתאום הגיעה מישהי מהמערכת, ואפרת, שהרגישה מאוד בטוחה עד הרגע הזה, פתאום נלחצה. משהו באיזון הנכון בין כל האנשים שהיו בסטודיו נשבר, וגם ניחוחות של חוץ פתאום נכנסו לרחם הבועתי בו זרמנו עד כה. גם השיער פתאום לא הסתדר. הפריים הזה היה קשה. אחריו היינו כולנו צריכים להירגע, אבל הלחץ התחיל להראות אותותיו ואנשי הצוות, וביניהם גם אפרת, התחילו להיות קצרי רוח.
בבגד האחרון שנבחר אפרת הרגישה הכי פחות נוח. היא לא התחברה אליו. אבל לזכותה יאמר שהמקצועיות שלה עשתה את ההבדל. היא נעמדה מול המצלמה כמו לביאה, בלי הרבה עניינים, ופשוט יצאה כ"כ יפה שלא חששתי מכלום.יצאתי מיום הצילומים שלמה לגבי התוצאות. אפרת אנזל הייתה כל כך יפה שהרגשתי שלא משנה איזו תמונה תיבחר, זה יהיה מצוין. נכון, בסתר לבנו קיווינו שייבחר צילום קצת שונה מהשערים הרגילים של "לאישה", אבל בסוף הלכו במערכת על צילום "לאישה" קלאסי ונקי. זה לא משנה – כמו שאמרתי, המצולמת הייתה כל כך יפה, שכל צילום היה עובד. ובאמת עבד.
לעוד עבודות, אתם מוזמנים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה