ישראל, עוד רגע פסח. כבר אביב אמיתי, ויש המון ימים ממש חמים. אבל ברור שאלוהים אוהב לפעמים להשתעשע, ובעיקר כשיש לי ימי צילום.
קבענו צילום לקל גב. המון תיקים, אוהלים, ציוד קמפינג ובכלל. כמובן שהכול היה בלחץ היסטרי, כשהדד-ליין הוא: "אתמול...."הדבר הראשון שהיינו צריכים הוא רעיון – איפה לצלם? איפה נמצא לוקיישן מעניין, נוח וזמין מהיום למחר. לענבר המקסימה, הייתה הברקה – הספארי. הרמנו טלפונים, דיברנו עם כל מי שרק צריך והכל נסגר מצוין. רק סימן שאלה אחד נשאר תלוי מעל הראש: בתחזית כתוב שיהיה גשם... אבל מי מאמין?! בארץ שלנו גשם? נו באמת.
כמו שכבר הבנתם, אני מחבבת שעות מוקדמות ולכן כולם התייצבו בספארי ב-6:00. כבר בערב לפני שמעתי את הסנוניות הראשונות – רעמים מתגלגלים בהוד והדר. בלילה כבר לא יכולתי להתעלם: ירד גשם זלעפות, לא היה אפילו רגע של הפוגה. אבל שמרתי על אופטימיות. התעוררתי ב-5:00 בבוקר. יהונתן כמובן מרגיש שיש חגיגה וגם הוא מתעורר. למה לא, אם אפשר להצטרף בשירים וריקודים?כשיצאתי החוצה, כבר לא היה ספק: הארץ, ובעיקר ת"א, מוצפת במים והשמיים אפורים. אבל אנחנו עדיין אופטימיים. שעה 6:30 המאפרת ומעצבת השיער כבר שקדו על אומנותם, ואני, הלקוח, הסטייליסטית והמפיקה שקועים בטלפונים: אי אפשר לפרוש את הציוד היקר על הבוץ... בטח יתייבש... אוף שוב מתחיל הגשם... הי, הפסיק! כך אנחנו מתדיינים ובינתיים הזמן עובר. אפילו החיות בספארי לא מציצות החוצה.
גמרנו איפור-שיער, אז מה עושים?! אתם לא מאמינים, מקפלים הכול ונוסעים, דרך הפקקים של הבוקר, בחזרה לסטודיו שלי. מהר מהר מעלים את הציוד. כמובן שעכשיו השמש התחרטה, יצאה החוצה וחייכה אל העולם. מאוחר מדי: רקע לבן נפרש, תאורה מתאימה מוקמת...הולכים על השתלות. כשאין ברירה והכול צריך לרדת לדפוס בעוד יומיים, חותכים בבשר החי.
אז עיצבנו לנו סצנות מדליקות של קמפינג מפנק באמצע הסטודיו הבוהק. דמיינו ציפורים ומפלים. ובסך הכל היה ממש כיף, ויבש!
למחרת הצילומים כבר ישבו על שולחן המנתחים ( הגרפיקאים ) והם חתכו והדביקו, שיפצו והזיזו.
יצאה הפקה אביבית ומקסימה, כמו שציפינו, פסח יבש עם מזג אוויר מושלם.
לחיי הפוטושופ, המצאה גאונית ומצילת נפשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה